אז למה לא כל יום, שבת?

אין, אין כמו אוכל הנעשה על גריל פחמים לוהט. מירקות צרובים דרך פיתות שעברו קלייה טובה ועד הציפוי השחום הזה, המגרה כל כך, שנוצר על בשר שחום.

המדענים קוראים לקירמול הנפלא הזה של סוכרים וחלבונים, כנראה בייחוד חומצת האמינו אספרגין אפקט מאירד, והקרניבורים קוראים לו "יאממממי!". מה חושבים הנטורופתים?

שגם אם ההוכחות עדיין קלושות, הן מתחילות להצטבר. שהחומר הנוצר בתהליך, אקרילאמיד acrylamide, ידוע כגורם מסרטן אם ניתן בכמויות גדולות לבעלי חיים. ובכלל, כל דבר שחור ושרוף מכיל רעלים בשפע. אלה גורמים להתרבות חומרים מחמצנים במוח, מה שלפי עדויות הולכות ומתרבות גורם לאותו מוח, הנח לו בראשנו, לחלות במחלות ניווניות, עם השנים. לחם קלוי, צ'יפס זהוב ופריך, שניצל מטוגן - כל אלה פועלים באותה קטגוריה, מחמצנים כבבדים ומפיצי אקרילאמידים.

ומה עושה הכבד, בכל הזמן הזה? עובד כמו חמור, לנקות את הדם מרעלים.

אז אם נאכל לנו בנחת, ביום העצמאות ובעוד חג או שניים, אוכל מהגריל – הכבד יעשה את שלו, נוגדי החימצון שבסלטים הצבעוניים ופירות היער האדומים ואפילו ביין ובשמן  הזית יתאמצו לחזר אחרי הבעייה (סתם משחק מילים, מודה) ולהרגיע את הרעילות.

אבל אם גריל פחמים יבער בחצרנו כל שבת, בטוח שיהיה לנו טעים – אבל הנזק יצטבר.

צילם יורם אשהיים