זה יותר ממתכון: זה אופן הכנה חדש.

בלי שמן, עסיסי ונפלא!

גנבתי את הרעיון הגולמי מאורי-בורי היקר, שחלק אותו לכל עבר. איש גדול עם זקן גדול ולב ענק.

יש כאן רק בעייה אחת, ולכן ההסבר קצת ארכני: לכל סוג דג וכל עובי נתח יש את הזמנים שלו, וגם כל אחד אחד מאיתנו ממוקם אחרת על הספקטרום שבין דג חצי עשוי ונא ליד העצמות לבין כפיס יבש שמתפורר בפה. לכן צריך ללמוד את הנושא ולדעת מתי לכבות את האש ומתי להרים את המכסה. וזו מטלה קצת סבוכה, כי היא דורשת אינסטינקט ורגש. אז בואו נתחיל מפילה רגיל של סלמון בגודל ממוצע – וניתן לו 8 דקות, ועוד שתיים בלי אש.

קונים 2 מנות פילה סלמון עם עור, מאמצע הדג. 240 גרם למנה, בערך.

ומכינים מלח גס: מלח ים או סתם מלח גס.

בקערית מכינים כף ממרח מיסו ו-2 כפות מיץ לימון או חצי תפוז, ומברשת.

מארגנים את התוספות – ואז מחממים היטב מחבת נירוסטה טובה, עם מכסה תואם, על להבה בינונית-גבוהה.

מפזרים מלח גס על כל שטח המחבת, בכלל לא צפוף אבל כך שאם מניחים פרוסת סלמון היא לא תיגע מיד במחבת, אלא תרחף לרגע מעל בעזרתם האדיבה של כמה גרגרי מלח. ר' את הסרטון!

על המלח, על המחבת החמה מאד מניחים פרוסת דג ולידה את השנייה, לא נוגעת. מכסים, מנמיכים מעט את האש ומשאירים כך 8 דקות. מכבים את האש ומשאירים 2 דקות נוספות לדג וורוד מבפנים ועד 7 דקות נוספות, כלומר רבע שעה מתחילת הבישול.

בזמן שהטיימר רץ מערבבים היטב את המיסו במיץ מהתפוז או הלימון ומכינים מברשת.

מניחים את התוספות על הצלחות, פותחים את המכסה, מורחים שכבה יפה של מיסו-תפוז ומעבירים לצלחת. חוויה.

יש המחליפים את המיסו בכף סוכר חום שמחממים עם שום וגינג'ר ועל זה מוסיפים כף רוטב סויה ו2 כפות מיץ לימון.