אבץ Zn
כל ימיו הוא היה מינרל צנוע, למעשה מתכת, חיוני לכל כך הרבה תהליכים בגוף שאי אפשר לדמיין חיים בחוסר של אבץ. כבר ראיתי מטופלים ומטופלות קמים מאשפתות בזכות נטילה זמנית שלו (ממש לא טוב לקחת אבץ באופן קבוע). גם יצירת חיים לא תקרה בלעדיו, איכות ותנועתיות הזרע תלויים בו לחלוטין. וחוש הטעם, ועוד ועוד ועוד.
עם חוסר באבץ נראה ציפורניים דקות ושבירות ושיער מסכן, שלשול, הורמוני תריס לא מתפקדים, חוסר תיאבון. איבוד חוש הריח וחוש הטעם, חולשה של מערכת החיסון, אלרגיות ומחלות אוטואימוניות, פיגור בגדילה, בכלל ומבחינת התפתחות מינית בפרט, אין אונות וחוסר חשק.
שוחרי התוספים ידעו תמיד כי בזמן צינון טוב להעמיס אבץ וויטמין C על המערכת - לאבץ יכולת לעכב שכפול של Rhinoviruses, משפחת ווירוסים הגורמת לצינון כשאנחנו לא מספיק חזקים. אבל מלבד זה הוא חי לו בשקט, מאחורי הקלעים, משפיע על מאות תהליכים בגופנו. זו הקורונה שהפכה את האבץ לכוכב על. איתו ועם חבריו D ו-C הקורונה פחות מציקה ומסוכנת, באופן מובהק (יותר מניסיון טיפולי ואישי, המחקרים עדיין לא שם).
איפה נמצא אותו באוכל?
בבקר רזה, כבד, עוף, הודו, ביצים, מוצרי חלב, מאכלי ים
בזרעי דלעת (ממש הרבה!) לא קלויים, שיבולת שועל, פטריות, בוטנים, נבט חיטה, קטניות, שום, גזר, פטרוזיליה, אגוזי קשיו, שעועית, עדשים, חומוס, אפונה, אגוזי מלך, שמרי בירה, וגם זרעי חמנייה. ממרח מיסו, חיטה מלאה, שיפון, שיבולת שועל, דוחן, קינואה.
*יש להשרות היטב קטניות ולהחליף מים.
** אבץ אשר מגיע ממקורות מן החי נספג טוב יותר מאשר אבץ המגיע ממקורות מן הצומח.
> ב-100 גרם גרעיני דלעת יש 7.5 מ"ג אבץ.
>> ב-100 גם עוף יש 2.8 מ"ג אבץ.
>>> כתוסף האבץ דווקא יותר בעייתי. צריך לדייק את הנגזרת הנכונה לאדם ולמצבה.ו , להגביל את משך הצריכה, כי הוא מתחרה בספיגת מתכות כמו נחושת וברזל, ובקיצור – לעבוד עם מישהו שמבין בזה. כשזה באוכל, אבץ תמיד יעשה לנו טוב.
והנה אמירה מקסימה שמצאתי על אבץ בוויקיפדיה (-::
"בצורתו הטהורה הוא משמש כמחזר מצוין" זה משהו בכימיה אבל נשמע מאד רומנטי.
