יש כאלה שקוראים לו חג האביב, החירות, המצות או חג המשפחה המעיקה. אכן חג גדיא. בשבילי, כשפסח קרב – זהו חגו של השום הירוק. ועכשיו זה קורה! המחירים סבירים, עד שכדאי לאגור בכמה דרכים – והוא נפלא, והוא בטוח שלנו.
כי השומים היפים האלה, שנראים כולם בדיוק באותו גודל ועיצוב ומצב צבירה – כנראה לא מכאן. למה וכמה זה משנה? ובכן, לשום יש עוד תפקידים מלבד ניחוח נעים מהפה: בטעם של האוכל שלנו, בבריאות המעי ובבריאות בכלל. ואיך נגיד.. שום זה לא מנורות לד מעלי-באבא. אנחנו מעדיפים אותו מכאן. אפילו חייבים. הסבר יבוא.
לפני שאני קולע ממנו צמות כדי לאיים על ערפדים, יש כמה דברים שעושים עם שום ירוק. הרי ללא קליפה פנימית, ועם קליפה חיצונית שנפרדת ממנו ללא טרוניה, קל לפרוס אותו לפרוסות דקות, למשל. לקלות על מחבת גריל ולשים על מנה. או לחצות לאורך ולצלות עם תבשילים.
אבל דבר ראשון, מכינים מלאי יציב. חלק תולים, צמה או לא, לייבוש. חלק קולפים, טוחנים במעבד מזון או מטחנת בשר עם שמן זית (בערך עשירית מכמות השום) ומקפיאים למען העונות הבאות וליום גשום, ב"ה. אני בודק את החלק הירוק – אם הוא סיבי, הוא ממשיך לקומפוסטר או לפח. ואם הוא רך, טוחנים גם אותו. מקפססים ועדיף בצנצנות זכוכית - ומקפיאים. זו השיטה: כך קולפים
השבוע, ממש לפני פסח, עוד הספקתי לחבר בין שתי עונות – לקטוף עולש בר ולהקפיץ אותו עם השום הטרי, פרוס. סלט עולש
אז מה יוצא לנו מצריכה של שום?
זה סבוך – כי היתרונות כה מרובים עד שקשה להתחיל לתאר אותם. וגם כל סבתא יודעת כי:
שום הוא תרופה בדוקה נגד צינון ושפעת, רק לאכול ממנו והחיידקים נבהלים, וגםהתכונות האנטי-ויראליות של השום נכנסות לפעולה.
על שפתינו מבצבץ לו פצע הרפס? כותשים שן שום, מניחים על הבעייה ואחרי כמה דקות שוטפים במים. צורב אך עוזר.
לדלקת אוזניים יש כמה דרכים:
שמן השום שלי עדין: מבשל בחום נמוך 3 שיני שום ב-1/2 כוס שמן זית, מסנן ומצנצן. כשהחום נעים (בודק פעמיים!) מטפטף לאוזן 2 טיפות וזהו. אם נשאר חומר, מבריש את הפיתה או את הפוקאצ'ה לפני חימום בתנור .
אחרים מטגנים בשמן שומשום (לא קלוי, אלא זה מכבישה קרה) ממש טיגון חזק, ושוב, כשהחום נעים מטפטפים לאוזן 2 טיפות וזהו.
שיטה מאד בטוחה היא לבשל שיני שום במים, 3-4 דקות לריכוך. מסננים ומועכים עם מעט מלח גס, שמים בפיסת בד נניח חיתול או פד גאזה, משכיבים את הסובל על הצד של האוזן הבריאה ומניחים את החבילה הריחנית על האוזן המודלקת למשך 7 דקות.
איך כל זה עובד?
השום, ולאותו עניין גם בבצליים אחרים אך פחות, מכיל תרכובות גופריות: אליצין, אליקסין, דיאליל דיסולפיד ודיאליל
טריסולפיד - חומרים פעילים אלה מחזקים את מערכת החיסון, מסייעים בטיפול בדלקות ומנטרלים חומרים מסרטנים.
סליחה על היידיש, אבל: בשום נוצר allicin מהחומר aliin ההופך לאליצין בעזרת האנזים alliinase. מבולבלים? זה כמו הסטיק-לייט של הצבא או דבק אפוקי. מועכים שן שום מעיכה קלה, ממתינים דקה או שתיים וממשיכים במתכון, כי הנס כבר קרה.
אז מה הבעייה?
השום הישראלי בסכנת הכחדה, וזה המיובא לא נותן עבודה. אולי זו הדרך בה גידלו אותו, אולי הדרך בה טיפלו בו אחרי. אני רק יודע שזה לא עובד ונמנע מלקנות שום שלא גדל כאן. חשוב להקפיד לאתר שום ישראלי, ולא רק מסיבות פטריוטיות. אם רוצים את היתרונות, צריך לאתר שום שלנו. הוא פחות אחיד ויפה, בכל ימות השנה – ועם השום הירוק אנחנו על קרקע בטוחה. ובקשר לטעם, זה אותו דבר. שלנו עצמתי יותר וטעים יותר.
כשחיפשתי מתכונים לשום הירוק אחרי שהכנתי לי כמה משלי, הדבר הראשון שעלה הוא הסיפור הזה https://asif.org/he/israeli-garlic של האנשים היקרים מפרוייקט אסיף, המופלא לכשעצמו. חובה חובה חובה לקרוא, ולהפיץ את הבשורה. אולי היא תגיע לאזני מישהו שקובע משהו במדינה היפה שלנו, עם השום הישראלי שאין שני לו!
.
